Concrete Cover

תכנון הנדסי ובנייה הם שני תחומים מדויקים, אשר חוקי התכנון הנוגעים אליהם מפרטים במדויק את הדרישות וההגבלות החלים עליהם. ההצמדות לחוקים הינה הגיונית לגמרי, מאחר וכפי שכבר ראינו בעבר, ניסיון לעגל פינות ברמת חומרי הבנייה או "גמישות יתר" ביחס הקבלן הבונה לתקנים עלולים לגבות את מחירם הגבוה בחיי אדם. יציקת בטון מזוין הינה אחת משיטות הבניה הנפוצות בבניין והיא משמשת ליציקת עמודים, קירות תומכים, קורות, חגורות, יסודות וכד'. כפי שמכתיב השם, בטון מזוין יצוק כולל שני רכיבים: בטון ומוטות פלדה, שעוביים מוכתב על פי תקני התכנון. אותם תקני תכנון גם מפרטים את עובי כיסוי הבטון (Concrete Cover) אשר נמצא על מוטות הפלדה, אבל, למעשה, לאחר שהבטון מתקשה, אין דרך לבדוק האם עובי כיסוי הבטון (Concrete Cover) אכן עומד בדרישות תקני התכנון או שהוא איננו עומד בהן.

למה בעצם חשוב לבדוק את עובי כיסוי הבטון?

תקנות התכנון מבוססות על מצב אופטימלי, אשר בו, מתפקד המבנה בצורה מיטבית לאורך כל תקופת חייו. עובי כיסוי הבטון, כמו גורמים נוספים אחרים המפורטים בתקנים, נקבע לאחר שקלול של קריטריונים מקצועיים מדויקים כחישוב עומסים, לחצי קריעה, גזירה וקריטריונים נוספים אחרים חשובים ואקוטיים לא פחות. צמצום עוביו של כיסוי הבטון היצוק מעל מוטות הזיון, פירושו, כי אורך החיים של המבנה יהיה קטן באופן ניכר מזה שהיה צפוי לו, לו בוצע הכיסוי כנדרש. הסיבה לכך היא, שאמנם, בתוך הבטון היצוק עדיין קיימים מוטות הפלדה, אבל ככל שהם קרובים יותר לפני השטח, פועלים על הפלדה חומרים אשר חושפים אותה לקורזיה ולכן גם להיחלשות וקריעה.

אז מה עלול להשתבש?

כשמדובר בבניה, הרבה דברים. החל מתכנון לקוי של המבנה וחוסר התייחסות לתקנות וכלה בעובדים רשלניים, אשר אינם פועלים על פי הנחיות מהנדס הבניין. כאמור, התקנות קיימות, אבל, לאחר סיום תהליך האשפרה של הבטון והתקשותו הסופית, לא הייתה שום דרך לבדוק בדיעבד, האם כיסוי הבטון הוא בעובי הנדרש או לא. כלומר, היו דרכי בדיקה מסוימות, אבל הן כללו פגיעה במבנה במהלך הבדיקה, כך, שבשורה התחתונה, לא הייתה דרך יעילה.

מה השתנה?

עם התפתחות הטכנולוגיות, צצו בדיקות ללא הרס הכוללות מכשירים המשמשים לזיהוי ומדידת מיקום מוטות הזיון, ומתבססים על שיטת מדידה אלקטרומגנטית (Electrometer Concrete cover meters). יכולת הגילוי של מכשירי בדיקה מסוימים יכולה לזהות מוטות בעומק של עד ל- 100 מ"מ וסטיית דיוק המדידה של המכשירים הוא עד ל-10%± מהכיסוי הקיים. למשל, בדיקה מדגמית שביצעה חברת נתיבי ישראל באמצעות מכשיר מסוג זה ("FERROSCAN FS-10" של חברת "HILTI") באתרי בניה שלה, העלתה, כי קיימת בעיה ממשית בתחום, וכי יש לגבש נהלי עבודה חדשים, אשר כוללים התייחסות למדידת עובי הכיסוי במהלך העבודה, ולא רק בסיומה.